פנסיה

בעשור האחרון חלו שינויים רבים ומשמעותיים בנושאי: יחסי עובד מעביד ובנושא התנאים הפנסיוניים להם זכאים עובדים מכוח החוק  במקום העבודה, דרך השתייכות לסקטור עסקי מסוים מתוקף הסכמים קיבוציים או צווי הרחבה הנוגעים לאותו ענף והחל משנת 2008 דרך חוק פנסיית חובה לשכירים: 

http://www.moital.gov.il/CmsTamat/Rsrc/Pensia/Pensia.html

המחייב כל מעסיק באשר הוא להפריש אחוז מסוים מהשכר באופן מדורג שעולה בכל שנה עד אשר מגיע למקסימום שנקבע ע"י שר התעשייה בשנת 2013.

חקיקת בכר שיצרה מפנה דרמטי בכל הקשור לניהול כספים פנסיונים קבעה בין היתר באמצעות (תקנה 20 חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים – קופות גמל") כי הזכות לבחירת המוצר הפנסיוני עוברת לידי העובד בלבד וכי למעסיק קיימת חובת העברת התשלומים בלבד, אולם במבחן המציאות הדבר אינו יוכל לעמוד שכן סבך האפשרויות העומדות בפני העובד מותירות אותו לרוב מבולבל ולמעסיק לא נותרת איפה ברירה והא מוצא עצמו בדרך זו או אחרת עוזר לעובדיו לקבל את ההחלטה הטובה והנכונה ביותר עבורם.

באופן מעשי נוצר מצב כי חלק מהעובדים בוחרים בחברה אחת וחלק שני בחברה אחרת וכך הלאה עד עשרות אופציות שונות של מוצרים וגופים המנהלים את כספי החיסכון הפנסיוני של העובדים וכך מוצא עצמו המעסיק בתוך רצון וכוונה להיטיב עם עובדיו מתפעל עסק בין גופים פיננסיים רבים אשר הפעילות מולם אינה דבר פשוט ודורשת תוכנות רבות למעקב אחר הכספים ובקרה.

קיים סיכון בהפיכת השוק הפנסיוני משוק סיטונאי, של ניצול היתרון לגודל  של מעסיקים בהשגת תוכניות פנסיוניות משופרות לעובדיהם, מצד אחד, וגיבוי לעובדים בעת תביעות מול היצרנים מאידך, לשוק קמעוני  שבו כל עובד יהיה לנפשו.

מעבר לשוק סיטונאי עלול לייקר את המוצרים הפנסיוניים , לרדד את היקף הכיסוי הביטוחי ולפגוע  בעובד ובעקיפין גם במעסיק.

 

עם זאת העברת האחריות על בחירת התכנית הפנסיונית  לעובד , מאפשרת לעובד לעמוד על זכותו להמשיך תכנית פנסיונית קיימת , למרות ההסדר הקולקטיבי הקיים, במידה והמעבר לתכנית הקולקטיבית וביטול התכנית הקיימת תגרום לו נזק , וזאת לאחר שקבל ייעוץ מקצועי ממנהל ההסדר .

 

בעולם הפנסיוני המודרני  הפתרון האופטימלי למורכבות המתוארת לעיל , הינו שילוב של מוצרים ואפיקי חסכון פנסיוניים מגוונים. שילוב מוצרים פנסיוניים, כאמור, מאפשר לעובד לנצל את היתרונות היחסיים של כל מוצר/תכנית, לפזר סיכונים, לשלב תכנוני מס, ובפועל לקבל את המענה המיטבי, המתאים ביותר לצרכיו, וליכולותיו הפיננסיות

 

באופן טבעי אין זה תפקידו של המעסיק, הוא אינו מעסיק שכירים מקצועיים בתחום הפנסיוני ומבחינתו הדבר הנכון הוא שזה ייעשה בדרך הטובה ביותר במינימום השקעה של תקציבים וכוח אדם.